14

חשיבה ביקורתית

חיבור עיוני טוב מבחין בין דעות לעובדות, בוחן את הנושא מכמה נקודות מבט ומתמודד עם עמדות מנוגדות.

חשיבה ביקורתית

כדי להבין את רעיון החשיבה הביקורתית וחשיבותה, הנה סיפור: חוקרים מצאו שיש קשר סטטיסטי בין הגובה של תלמידי בית הספר היסודי לכמות שגיאות הכתיב להם: ככל שהם גבוהים יותר כך יש להם פחות שגיאות כתיב. כיצד הדבר ייתכן? האם ניתן לומר שתלמידים גבוהים יותר רואים טוב יותר את הלוח ולכן עושים פחות שגיאות? האם המורים מבחינים בתלמידים הגבוהים יותר ולכן מקדישים להם יותר זמן? אם הטיעונים הללו נשמעים לכם בלתי סבירים - אתם צודקים. למעשה, ההסבר הרבה יותר פשוט: גובהם של תלמידי כיתה ו' רב יותר מגובהם של תלמידי כיתה א'. כמו כן, ברור שתלמידי כיתה ו' שכבר יודעים לקרוא ולכתוב 6 שנים יבצעו הרבה פחות שגיאות כתיב מתלמידי כיתה א' שרק החלו ללמוד כתיבה וקריאה. מכאן, שהגיל וההשכלה הם הגורמים לירידה בכמות שגיאות הכתיב ולא הגובה של התלמידים.


חשיבה ביקורתית עוסקת בדיוק בדבר הזה: היכולת להעריך ולשפוט מצב על סמך טיעונים אובייקטביים ומנומקים. המילה "ביקורתית" אינה רומזת על "חשיבה שלילית" אלא על חשיבה מכמה נקודות מבט שונות. כתיבה אקדמית עיונית מבוססת על חשיבה ביקורתית, שבה אנו מספקים נימוקים הגיוניים וסדורים לסוגיה מסויימת. הנה כמה דגשים חשובים בהקשר זה.


 



1. הבחנה בין דעות לעובדות


דעה משמעותה היחס החיובי או השלילי שיש לנו לגבי נושא מסוים, במצב מסוים או בזמן נתון. כך למשל, עשויה להיות לאדם דעה שלילית לגבי ראש הממשלה בזמן נתון אך הוא עשוי לשנות את דעתו בזמן אחר, למשל, אחרי שראש הממשלה החליט להוריד את המיסוי. דוגמא אחרת: עשויה להיות לאדם דעה חיובית על חשיבותם של רכבים המונעים על ידי חשמל אך דעתו עשויה להשתנות לאחר שהבין מה המשמעויות הכלכליות של רכבים אלו. דעות מבוססות על האמונות, הערכים והאידיאולוגיה שלנו ולכן הן משתנות מאדם לאדם בהתאם לרקע החברתי, תרבותי או כלכלי שממנו אנו מגיעים. כאשר אנו מחזיקים בדעות שאינן מבוססות על מידע בדוק ומבוסס אנו נוטים לפתח דעה קדומה על אדם, קבוצה או רעיון מסוים. 


עובדה, לעומת זאת, מבוססת על מידע שניתן לאימות ולאישור. העובדה אינה משתנה מאדם לאדם. כך למשל, זוהי עובדה שבבחינה הפסיכומטרית ישנו פרק כתיבת חיבור. לא משנה מי יבדוק עניין זה, מה דעתו על הבחינה, מה הרקע התרבותי חברתי או כלכלי שלו - כולם יימצאו את אותו הדבר: אכן יש פרק שכזה בבחינה הפסיכומטרית. בניגוד לדעה, העובדה היא הבסיס לכתיבה אקדמית, שבה אנו מנסים להוכיח טענות או נימוקים מסויימים, ומכאן גם חשיבותה לכתיבת החיבור בבחינה הפסיכומטרית. עליכם להציג עובדות ולא דעות ולהבחין בין טיעונים שיש בהם מרכיב של עמדה, אידיאולוגיה או תפיסת עולם לבין אלו שנסמכים על מוחלטות עובדתית.


תשאלו, בצדק, מהיכן אני משיג עובדות בבחינה? האם עלי לשנן עובדות בתחומי ידע שונים? התשובה היא לא מוחלט. כדי להסביר מהו אופי הכתיבה הראוי מבחינה עובדתית הנה שתי פסקאות. הראשונה עמוסה בדעות לא מבוססות והשנייה כתובה בצורה עובדתית:


אסור בפירוש לאפשר ליגליזציה של סמים קלים בישראל. סמים גורמים לאנשים לאבד את שפיותם, לקפוץ מבניינים והאנשים שצורכים אותם הם תמיד עניים, עצלנים וממעמדות חברתיים נמוכים. אני מאמין שאישור חוקי להשתמש בסמים זה דרדור של החברה הישראלית ומה שיביא בטווח הרחוק להיעלמותה. זו עובדה שרוב הישראלים לא נוגעים בסמים, אבל המיעוט שממשיך לטעון שצריך להפוך אותם לחוקיים, מעודד פשע ואלימות, ומסכן את ביטחון המדינה.


הבעיה בפסקה הזו היא עומס הטיעונים הלא עובדתיים או העובדות למחצה. כך למשל, איננו יודעים בוודאות שסמים "גורמים לאנשים לאבד את שפיותם" או שהצרכנים העיקריים הם "תמיד עניים, עצלנים וממעמדות חברתיים נמוכים". בנוסף, איננו יודעים לומר האם באמת "רוב הישראלים לא נוגעים בסמים". בפסקה זו יש גם בעיות בנימה ובלשון אולם כאן נדגיש את עניין העובדות. לחילופין, הנה פסקה המציגה אותו רעיון אולם הפעם בצורה מסתייגת תוך שימוש בטיעונים שלא ניתן לסתור אותם בקלות:


לסוגיית הליגליזציה של סמים קלים בישראל יש מתנגדים. ראשית, מבחינה בריאותית, עישון בכלל ועישון סמים קלים בפרט, אינו דבר בריא. הצרכן מחדיר לגופו חומרים חיצוניים, המגרים את החושים, שעשויות להיות להם השפעות לטווח הרחוק בתפקוד הריאות והמוח. שנית, מבחינה חברתית, יש שיטענו שמדובר באמצעי לחיבור והנאה משותפת בין בני אדם אולם ראוי לציין שישנם מקרים שדווקא השימוש בסמים קלים הוא שהוביל משתמשים לשימוש בסמים קשים, לאיבוד חבריהם ומשפחתם ולבדידות חברתית. ולבסוף, מבחינה ביטחונית, סמים קלים עשויים להוביל לאובדן שליטה, גם אם זמני, מה שמאיים על הביטחון האישי של הצרכן ועשוי להוביל לגניבה ואף אונס.


פסקה זו, גם אם אינה מושלמת בטיעוניה, מציגה את ההבדל בין דעות לעובדות. כך למשל, זהו ידע נפוץ ומוכר שעישון אינו בריא, אין על כך עוררין. בנוסף, הטיעונים החברתיים והביטחוניים גובו בהבהרות ואף בהסתייגויות, למשל: "מבחינה חברתית, יש שיטענו שמדובר באמצעי לחיבור והנאה משותפת בין בני אדם אולם...". הכותב ויתר על כתיבה בצורה החלטית ונחרצת וסייג את דבריו בטרם סיפק את הטיעון.

 



2. בחינת הנושא מכמה נקודות מבט


אחד העקרונות בכתיבה אקדמית היא הצגת מכלול הטיעונים בטרם מגיעים להכרעה. כך, כל מאמר אקדמי מתחיל בסקירת ספרות המחקר המציגה את מה שאחרים כבר כתבו על הנושא, בטרם החוקר ניגש להציג את ממצאיו החדשים. נסו לחשוב על נקודות המבט השונות כאילו אתם יושבים עם שני חברים מסביב לשולחן, וכל אחד מהם מנסה לשכנע אתכם מדוע הוא צודק. הם ינסו להיכנס זה לטיעון של חברו, יתווכחו ויציגו טיעונים מנוגדים למה שאמר יריבם. אתם אלה שצריכים "לעשות סדר" בטיעונים - ולהכריע מי צודק.


גם בכתיבת החיבור העיוני בבחינה הפסיכומטרית עליכם להציג את מכלול נקודות המבט. נציין כאן, שבהתחשב בזמן המצומצם ובהקף המוגבל של הכתיבה, תידרשו, ככל הנראה, להציג רק שתי נקודות מבט. חשיבות מהלך זה היא להראות שחשבתם על כל הפנים של הטיעון, שסקרתם את התומכים והמתנגדים לפני שהגעתם להכרעה בנושא. גם כאן נציג שתי פסקאות, הראשונה מציגה נקודת מבט אחת בלבד ואילו השנייה מציגה שתי נקודות מבט בפסקה. זכרו שבחיבור עצמו הצגת נקודות מבט שונות תתקיים גם ובעיקר בפסקאות שונות:

 

חייבים להקים כורים גרעיניים המספקים חשמל. ברור שכורים אלו אינם מסוכנים לסביבה ומספקים בצורה הטובה ביותר את כל האנרגיה הדרושה לנו כדי לקיים את משק החשמל. אלו שמתנגדים לכורים הגרעיניים הם ארגונים סביבתיים שתמיד יש להם רצון לקלקל לשאר ולא חושבים על העובדה שלישראל אין בכלל מקורות אנרגיה זמינים. זו עומדת להיות בכייה לדורות - אני בטוח שכורים גרעיניים הם הבסיס המשתלם והנקי ביותר.


כאן, הכותב מציג רק נקודת המבט אחת לרעיון הקמת כור גרעיני. הוא אינו מספק לקורא את מכלול הפנים והטיעונים או את הצדדים בדיון. לעומת זאת, שימו לב לפסקה הבאה:

 

מצד אחד, ישנם המצדדים בהקמת כורים גרעיניים לאספקת חשמל. לטענתם, רמת הסיכון של כורים אלו לסביבה פחות חריפה מהאופן שבו נוטים להציגם. כורים אלו ייאפשרו לספק את תצרוכת משק החשמל, ויש הטוענים שאפילו את חלקו הארי. מצד שני, התנגדותם של פרטים וארגונים, למשל ארגונים סביבתיים, מציגה את הטיעון שמדובר בפגיעה סביבתית, לא משתלמת וכזו המונעת על ידי כוחות כלכליים. הכרעה בנושא הקמתם של כורים גרעיניים להפקת חשמל בישראל צריכה להתבסס על עובדות בלבד ולא על שיקולים כלכליים או רגשיים.


כאן כבר מציג הכותב את שני הצדדים לדיון ומפתח בקצרה את הטיעונים המרכזיים של כל אחד מהם. מילות הקישור "מצד אחד" ו"מצד שני" מאותתות לקורא על דיון בין שתי עמדות שונות. כאמור, פיתוח דיון שכזה ייעשה בחיבור עצמו באמצעות הקדשת פיסקה אחת או שתיים לכל צד בדיון. 

 



3. התמודדות עם עמדות מנוגדות


בהמשך ישיר לשני הסעיפים הקודמים, כאשר אתם נדרשים להציג עמדות מנוגדות עשוי להתרחש מצב של פישוט יתר. כך, יש לכם הרבה מאוד טיעונים לצד אחד של הטיעון אך טיעונים מאוד דלים לצד השני. במצב כזה אתם עלולים לספק הכללות גורפות, סטריאוטיפים, או לחשוב בצורה חד ממדית על הסוגיה במקום להתמודד עם מורכבותה. אתם גם עשויים להשתמש בדוגמה ולהפוך אותה לכלל גורף, טעות לכשעצמה.


התמודדות עם עמדות מנוגדות משמעותה היכולת שלכם להעמיד מכלול טיעונים ברורים, מנומקים ומפותחים המציגים את הצדדים בדיון. נחזור כאן על ההמלצה שנתנו בסדנה על הפסקה: אם אינכם מצליחים להציג טיעון המחזק את אחד או שני הצדדים, נסו לבחון את הסוגיה תוך שימוש במערכות חברתיות שונות: כלכלית, תרבותית, חברתית, פוליטית, בריאותית, אקדמית, משפחתית, אומנותית וכדומה. שאלו את עצמכם, למשל: מה ההשלכות של המערכת הכלכלית על ההחלטה להקים כור גרעיני למטרות חשמל? מה ההשלכות הבריאותיות על ההחלטה לאשר שימוש בסמים קלים? וכדומה. שיטה זו תאפשר לכם להעמיד בצורה מהירה יחסית עמדות מנוגדות ועשירות לדיון.