3

חיבור בחמש פסקאות

שיטת ה"חיבור בחמש פסקאות" מורכבת מפסקת פתיחה, פסקאות טיעון, התנגדות ופסקת סיכום והיא מוסברת בסדנה זו באריכות.

חיבור בחמש פסקאות

אחת השיטות המוכרות ללימוד כתיבת חיבור נקראת "חיבור בחמש פסקאות" או בשמותיה האחרים: שיטת "אחת, שלוש, אחת", שיטת "שלושה צמיגים" או "שיטת ההמבורגר". שיטת ה"חיבור בחמש פסקאות" מורכבת מפסקת פתיחה, שתי פסקאות טיעונים התומכות בעמדה שלכם, פסקה רביעית המציגה את עמדת המתנגדים ושוללת אותה ופסקת סיכום.

 



1. הפסקה הראשונה: פתיחה


פסקת הפתיחה מציגה את הסוגיה המרכזית שבה עוסק החיבור, את הצדדים בדיון, את עמדתכם ומספקת לקורא "מפת דרכים" להמשך. כמכלול, פסקת הפתיחה מביעה את העמדה המרכזית של הכותב ומספקת לקורא תקציר של הטיעונים העיקריים שהוא עומד לפגוש בהמשך הקריאה. 


1.1 הסוגיה המרכזית

באופן קונקרטי, השורה הראשונה בחיבור מושכת את תשומת ליבו של הקורא, קובעת את הטון ומאפשרת למעריך החיבור בבחינה להתרשם כמעט מיד מרמת הכתיבה שלכם. כתיבת השורה הראשונה צריכה להתייחס ישירות לסוגיה המרכזית כפי שזו מופיעה בשאלת החיבור. בואו נבחן את נושא החיבור הבא:

 

חוק חדש בצרפת מגביל את שבוע העבודה ל- 35 השעות המותרות ואוסר על עובדי חברות טכנולוגיה וייעוץ לענות להודעות דואר אלקטרוני מהעבודה אחרי השעה שש בערב. החוק החדש חל על 250 אלף עובדים הנדרשים "להתנתק" מהעבודה באמצעות כיבוי המכשירים הניידים ולעמוד בפיתוי להסתכל בחומרים הקשורים לעבודה במחשב או בטלפון הנייד. בנוסף, המעסיקים צריכים לוודא שלא מופעל על העובדים לחץ מצד מנהליהם לעסוק בפעילויות הקשורות לעבודה בשעות הערב.


האם יש להחיל את החוק הצרפתי גם בקרב חברות טכנולוגיה וייעוץ בישראל? נמקו עמדתם.


המשפט הראשון בפסקת הפתיחה צריך להתייחס לסוגיה המרכזית המופיעה בשאלת החיבור: החוק הצרפתי והחלתו בישראל. התייחסות לשבוע העבודה, למכשירים הניידים או למעסיקים צריכה להגיע בהמשך החיבור. המשפט הפותח יכול להיות פשוט או מורכב ובלבד שלא יחזור מילה במילה אחר מה שמובא בנושא החיבור. הקורא מבקש לבחון את יכולת הכתיבה העצמאית שלכם ולא את יכולת ההעתקה. דוגמאות למשפטי פתיחה אפשריים:


1.2 הצדדים בדיון

לאחר המשפט הפותח יש להציג את הצדדים בדיון: מה טוען כל אחד מהם ומה הטיעון המרכזי שלו בקצרה. אפשר להשתמש ב"מצד אחד, ..." ו"מצד שני, ..."; "מחד גיסא, ..." ו"מאידך גיסא, ..."; "התומכים" ו"המתנגדים", ובלבד שאחר כך תציינו בקצרה ובמילים שלכם את מהות ההסכמה או ההתנגדות של כל אחד מהצדדים. דוגמאות:

 


1.3 עמדתכם

אחרי שהצגתם את הסוגיה והצדדים בדיון הגיע הזמן להחליט מה עמדתם לגבי הסוגיה. לא משנה אם באתם בעד או נגד ובלבד שמנקודה זו ואילך תדבקו בעמדה זו לכל אורך החיבור. לעיתים ייתכן שתעדיפו לבחור עמדה השונה מעמדתם האמיתית במציאות רק בגלל שיש לכם טיעונים משמעותיים יותר לכתוב לגביה. את עמדתך הציגו באמצעות "לדעתי, ..." והימנעו משימוש בגוף ראשון, בהכללות, בנחרצות וכדומה. שימו לב, שנקטית עמדה אפשרית גם באמצעות מילים שיש להן משקל חיובי או שלילי. כך לדוגמה, המילים תומך, יש חשיבות, חיוני, הזדמנות, מהותי ודומיהן מצביעות על הערך החיובי של התופעה בעוד שמילים כמו מחליש, מרדד, מקטין, פוגע ודומיהן מצביעות על הפן השלילי. דוגמאות:


1.4 מפת הדרכים

בסוף פסקת הפתיחה יש לספק לקורא גשר להמשך החיבור: המשפט האחרון בפסקת הפתיחה צריך לספק "מפת דרכים"" שבאמצעותה יוכל הקורא להתמצא במערך הטיעונים שיובאו בגוף החיבור. במשפטים הקודמים שהבאנו המביעים את עמדתם ניתנו גם כבר הטיעונים להמשך החיבור. כך למשל, המשפט "חוק זה פוגע ביכולת המסחרית של תאגידים מסחריים ומעמיד את המשק בסכנה" מצביע על שני טיעונים עיקריים: פגיעה ביכולת המסחרית וסכנה למשק. שני טיעונים אלו יזכו - כל אחד בפני עצמו - לפיתוח בפסקאות השנייה והשלישית. 

1.5 פסקת פתיחה מלאה

חיבור החלקים השונים זה לזה מוביל לפסקת פתיחה מלאה כמו זו:

החוק הצרפתי משנה את כללי המשחק המקובלים בתחום העבודה ומגדיר את מערכת היחסים בין עובדים למקומות העבודה שלהם. מצד אחד, חוק זה מצמצם את היכולת של המעסיקים לדרוש מעובדיהם לעבוד ללא גבולות ובכך מאפשר לעובדים להינות משעות הפנאי שלהם בנחת; מצד שני, חוק זה מהווה התערבות פוליטית בשווקים כלכליים ועשויות להיות לו השלכות על ההצלחות הכלכליות של תאגידים מסחריים. לדעתי, החוק המוצע מהווה הזדמנות לצמצם את התערבות המעסיקים בחייהם האישיים של העובדים. 

או זו:
 
האיסור על יצירת קשר בין מעסיקים לעובדיהם לאחר שעות העבודה הרגילות נמצא במוקד חוק חדש בצרפת, והשלכותיו נבחנות גם בהקשר הישראלי. התומכים בחוק מצביעים על זכותם של העובדים להתנתק מהארגונים בהם הם עובדים ומצביעים על חשיבות התנתקות זו לאיכות חייהם ולזכותם לפרטיות; המתנגדים טוענים שהתחרות בשווקים מחייבת הכרה בצורך לענות לתכתובות דוא"ל גם מעבר לשעות העבודה ולכן החוק המוצע פוגע בסופו של דבר בעובדים עצמם. לדעתי, חוק זה פוגע ביכולת הכלכלית של תאגידים מסחריים ומעמיד את המשק בסכנה. 

 


2. הפסקה השנייה: הטיעון החשוב ביותר


הפסקה השנייה בחיבור מספקת את הטיעון המרכזי ביותר שיש לכם אודות הסוגיה, טיעון "המחץ", זה שישכנע את הקורא לחלוטין בעמדתכם. לפסקה זו ולפסקה השלישית יש מבנה פנימי שנע מהעיקרון, להסבר, לנימוק ולדוגמה. לצורך השוואה חשבו על החלק העליון של שעון חול המתחיל ברחב ומצטמצם. 


2.1 שורת פתיחה המציגה עיקרון

שורת הפתיחה צריכה להציג עיקרון כללי העונה באופן ישיר לשאלה שהוצגה בשאלת החיבור. כך לדוגמה, אם החלטתם שעמדתכם לגבי החוק הצרפתי היא "נגד" וטיעון הנגד שלכם הוא "פגיעה בארגונים ובחברות המעסיקות", אזי שורת הפתיחה צריכה לספק משפט פותח שמספק בדיוק את אלו. לדוגמה:


2.2 הסבר והנמקה
אחרי שהצגתם את טיעון המפתח של הפסקה עליכם לנמק ולפתח אותה. לגבי אופן העלאת נימוקים נפנה אתכם לסדנת הנימוקים המציגה לכם טכניקות שונות להתמודדות עם עניין זה. כאן נבקש להדגיש את הצורך לכתוב 3-4 משפטים המבהירים מה ההשלכות של המשפט הפותח שסיפקתם. בהקשר לנושא אודות החוק הצרפתי, כאן עליכם לענות לשאלות: אז מה? מה יקרה אם זה יתממש? מה החשש או מה היתרון? הנה דוגמה לפיתוח שניתן היה להציג למשפט הפותח הראשון:

ארגונים מסחריים זקוקים ללקוחות כדי לשרוד כלכלית, ובלעדיהם גם לעובדים לא תהיה עבודה או הכנסה. זמינות העובדים בשעות הערב והלילה מאפשרת לספק ללקוחות תשובות מהירות, מגבירה את שביעות רצון הלקוחות ומחזקת את יחסי האמון בין הארגון ללקוחותיו. בנוסף, ייתכן שהעובדים עצמם מעדיפים לעבוד בשעות הערב, בבית, בזמן הנוח להם ובנחת. 


2.3 המשפט הסוגר את הפסקה

כדאי, אם כי לא מדובר בכלל מחייב, לסיים את הפסקה בשורה המסכמת את הטיעון העקרוני שסיפקתם. ניתן להשתמש במשפטים כמו "בסיכומו של דבר" או "כך, ..." או "לבסוף, ..." ודומיהם. דוגמאות:


2.4 פסקת טיעון מלאה

חיבור החלקים השונים מאפשר לבנות פסקה שלמה:

החלת החוק הצרפתי צפויה לפגוע ביכולת של תאגידים לספק פתרונות ללקוחותיהם גם בשעות הלילה, ובסופו של דבר להביא להיחלשותם. ארגונים מסחריים זקוקים ללקוחות כדי לשרוד כלכלית, ובלעדיהם גם לעובדים לא תהיה עבודה או הכנסה. זמינות העובדים בשעות הערב והלילה מאפשרת לספק ללקוחות תשובות מהירות, מגבירה את שביעות רצון הלקוחות ומחזקת את יחסי האמון בין הארגון ללקוחותיו. בנוסף, ייתכן שהעובדים עצמם מעדיפים לעבוד בשעות הערב, בבית, בזמן הנוח להם ובנחת.  בסופו של דבר, מענה לדוא"ל או תשובה טלפונית הם חלק בלתי נפרד מחיי התעסוקה של העובדים במאה ה-21 ולכן ישנו חשש מפני ההשלכות השליליות של חוק זה על היכולת המסחרית של הארגון.

 



3. הפסקה השלישית: הטיעון השני בחשיבותו


הפסקה השלישית כתובה כמו הפסקה השנייה אלא שכאן חלים כמה עקרונות נוספים:




4. הפסקה הרביעית: עמדת המתנגדים ותשובתכם לעמדה זו


הפסקה הרביעית היא המאפשרת לבחון את יכולת החשיבה הביקורתית שלכם. לצורך מיקוד כתבנו סדנה העוסקת כולה בחשיבה ביקורתית, כאן ניתן את העקרונות:


פסקה לדוגמה:

מנגד, לעובדים הזכות החוקית שלא להיות מחוברים למקום עבודתם לאורך כל שעות היממה ובאחריות המעסיקים למצוא חלופות לשעות הערב. לעובדים יש את האפשרות לנצל את זמן הפנאי לבילוי משפחתי, התנדבות או רגיעה והמחוייבות שלהם למעסיק מסתיימת במסגרת שעות העבודה שהוגדרו בחקיקה. אולם, חוסר היכולת של המעסיקים לתקשר עם עובדיהם בשעות הערב עלולה לפגוע ביחסים עם הלקוחות, ולהעניק למתחרים - במיוחד כאשר מדובר בתאגידים רב לאומיים ממדינות אחרות - יתרון רב על פני השוק המקומי. ללא מענה לתחרות בשווקים עלולים העובדים והמעסיקים להישאר ללא הכנסה, ואז בוודאות לא יוכלו לנצל את זמן הפנאי שלהם לבילויים ולמשפחה. 


 



5. הפסקה החמישית: סיכום


פסקת הסיכום סוגרת את החיבור ומעניקה לקורא את ההבנה כי העמדה שהוצגה בתחילת החיבור הגיעה למיצוי. כאן, יש לספק לקורא סיכום של הטיעונים המרכזיים מבלי שהכותב מספק טיעונים חדשים שלא הופיעו בגוף החיבור. כמו כן, בשלב זה יש לחבר בין העמדה המרכזית שהובעה בהתחלה לבין הטיעונים שהובעו במרכז החיבור בצורה חד-משמעית ועקרונית. על הסיכום להיות קצר, לחזור על הרעיונות העקרוניים שהובעו בחיבור ולענות לשאלה "אז מה השורה התחתונה?". כתבנו סדנה מלאה על פסקאות סיכום, נדגיש כאן את העקרונות בלבד:

 


 



עד כאן ההסבר על "חיבור בחמש פסקאות". חשוב לדעת: זה אינו המבנה היחיד שבו ניתן לכתוב (ישנם חיבורים בארבע או שש פסקאות) אלא הנפוץ ביותר. לכל הפחות, הכרה של מבנה זה ושליטה בו היא בסיס טוב לפיתוח חיבורים טובים. נסו להגיע לשליטה טובה בצורת חיבור זו וזכרו שנקודת החולשה העיקרית של תלמידי הפסיכומטרי היא בנימוקים ולא במבנה, הקדישו את מירב המאמצים להבאת טיעונים משכנעים.