7

פסקת הפתיחה

סדנה זו מציגה את המרכיבים הנחוצים בפסקת הפתיחה בכתיבת החיבור בבחינה הפסיכומטרית.

פסקת הפתיחה


פסקת הפתיחה היא "הפנים" של החיבור. בניגוד למה שתלמידים נוטים לחשוב, זו איננה הפסקה החשובה ביותר בחיבור. למעשה, זו פסקה שכתיבתה צריכה להיות יחסית טכנית ומומלץ להכיר את ארבעה המרכיבים העיקריים שצריכים להיות בפסקה זו:


  1. הצגת הסוגיה – עליכם להציג במשפט פותח פשוט את הנושא שעל הפרק. מומלץ להתייחס לסוגיה המופיעה בשאלת החיבור וממנה לגזור את המשפט הפותח. לדוגמה, שאלת חיבור המנוסחת כך: "לדעתכם, האם על המדינה לסייע באיתור ובחילוץ מטיילים בחו"ל ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך?" צריכה להוביל אתכם לשורת פתיחה שבמרכזה המילים "איתור וחילוץ מטיילים", לדוגמה כך: "לא פעם מסתיימים טיולי תרמילאים בחו"ל בצורך לאתר ולחץ מטיילים ישראלים שנקלעו לצרה". בהקשר זה, חשוב שלא לחזור על שורת הפתיחה המופיעה כבר בנושא החיבור שניתן לכם, הדבר מעיד על אוצר מילים מוגבל.
  2. הצדדים בדיון – עליכם להציג את הצדדים הלוקחים חלק בדיון שיתפתח בחיבור. ניתן להציג רק את עמדתכם אם הזמן דוחק במיוחד אך מומלץ להציג את שני הצדדים. הטכניקות המקובלות: מצד אחד, ... מצד שני, ....; מחד גיסא, ... מאידך גיסא, ....; יש הטוענים ש....ולעומתם הטוענים ש...., וכדומה.
  3. עמדתכם – יש להציג את עמדתכם כבר בפסקת הפתיחה. הקורא צריך לדעת מה אופי הטיעונים שיוצגו בפניו בפסקאות הבאות. לשם כך ניתן לכתוב "לדעתי, ..." ולהביא את עמדתכם. מומלץ מאוד להימנע משימוש ב"אני" (אני חושב ש...אני מסכימה עם הטענה ש...) ובמקום זאת לבטא עמדה באמצעות מילים המצביעות על עמדה. לדוגמה, במשפט "על המדינה חלה חובה מוסרית וחינוכית להחלץ לעזרת הנזקקים לה" ברור לקורא שעמדת הכותב היא "בעד" חילוץ מטיילים בחו"ל מבלי שנעשה שימוש במילים "אני", "לדעתי" ודומיהן.
  4. מפת דרכים – בסוף פסקת הפתיחה מומלץ לספק משפט אחרון שקשור לעמדתכם המספק הצצה לטיעונים שיופיעו בפסקאות השנייה והשלישית. זהו משפט קצר בלבד אך כזה המאפשר לקורא ליצור רצף בין פסקת הפתיחה לבין פסקאות הטיעונים. מומלץ להימנע מהמשפט הגנרי "בחיבור זה...", שגם אם מופיע בחיבורים ברמה גבוהה של המרכז הארצי לבחינות והערכה אינו משרת מטרה אמיתית בחיבור וניתן להסתדר בלעדיו.

 


על מנת להוכיח שזו השיטה הטובה ביותר אספנו פסקאות מחיבורים שרמתם גבוהה והופיעו בבחינות בשנים האחרונות. בכל פסקת פתיחה סימנו את המרכיבים בצבעים בהתאם לטבלה המצורפת. כפי שניתן לראות, בכל מועד ישנם לפחות שלושה מתוך ארבעה המרכיבים הללו. הפסקאות מובאות כלשונן למרות שגם בהן יש בעיות ניסוח או שגיאות לשוניות.


 

הצגת הסוגיה

הצדדים בדיון

עמדת הכותב/ת

מפת דרכים

 

 

 

 

 

 


 

יולי 2014:

החברה הישראלית עוסקת רבות באוכל - אם בבית ואם בחברה ובאמצעי התקשורת. לדעתי, מדובר בתופעה חיובית, המאפשרת חיבור של תרבויות שונות בלי לפגוע בייחודן. בנוסף, האוכל הוא כלי שימושי בחיבור בין בני המשפחה וביצירת מסגרת משפחתית מאחדת.

 

 


 

אוקטובר 2014:

אנשים רבים מהגרים למדינות בהם השפה המדוברת שונה משפת המקור שלהם. מצב זה מעמיד מהגרים אלו בפני דילמה לא פשוטה - באיזו שפה עליהם לדבר עם ילדיהם? בחיבור זה אבקש לטעון מדוע בעיני יש לדבר בשתי השפות: שפת הארץ החדשה ושפת ארץ המוצא.

 

 


 

דצמבר 2014:

אחד היתרונות המובהקים של העידן הטכנולוגי בו אנו חיים הוא הנגשת מידע. בכל עת ניתן לגשת למאגר המידע העצום הקיים באינטרנט – ע"מ לבדוק עובדות לעבודה בבית הספר או ליישב סתירה עם חברים או עמיתים. יש הטוענים כי נגישות זו מחלישה את החשיבות המיוחסת ליכולת הזיכרון של האדם, וכנגזרת, שיש להקטין את הדגש הניתן לשינון בעל פה בבתי הספר ואף בחברה כולה. לדעתי למידת פרטים וזכירתם היא חשובה מאוד בימינו, ואינה מיותרת על אף החלופות הטכנולוגיות הקיימות.


 


 

פברואר 2015:

חקיקה פטרנליסטית - חקיקה שמיועדת להגן על האזרח מעצמו - מיועדת לשם הגנה על האזרח מהתנהגויות ומקרים בהם הוא עלול לסכן את עצמו. ככזאת, החקיקה הפטרנליסטית מגבילה את חלק מזכויות הפרט והאזרח כמו חופש התנועה, חופש העיסוק וכו'. לעניות דעתי, חקיקה פטרנליסטית היא מוצדקת וחשובה לקיומה של חברה חופשית וליצירה של קהילה בטוחה.

 

 



אפריל 2015:

קריאת ספרים חיונית לפיתוח כישורי השפה של כל אדם, ובמיוחד של ילדים. עקב כך קיימת חשיבות רבה לקריאה אצל תלמידים צעירים. במחקר שהתפרסם לאחרונה הוכח כי תלמידים שזכו לתגמול כספי עבור קריאתם קראו יותר ספרים בהשוואה לתלמידים אחרים, ואף שיפרו את הישגיהם הלימודיים. עם זאת, לדעתי לא רצוי להנהיג במערכת החינוך בישראל שיטה דומה.

 

 



יולי 2015:

אחת התפיסות הרווחות כיום היא תפיסה שלפיה אין תפקידן של האוניברסיטאות להרחיב את אופקיהם של הלומדים, אלא בראש ובראשונה לקדם את המדע. לשם קידום המדע יש להקנות לסטודנטים ידע באופן ממוקד בתחום דעת יחיד, על מנת שאלו יתמחו בתחום זה ויוכלו לפתח אותו.

 

 



ספטמבר 2015:

עם התפתחות הטכנולוגיה ושכלול הטלפונים החכמים בשנים האחרונות, מכשיר הניווט הלוויני  (GPS) הפך לכלי שמשמש כמעט כל נהג על הכביש. השימוש בו מאפשר לנהגים להנות מהצעות לדרכים מהירות ליעדיהם, תוך התחשבות במצב התנועה על הכביש ותנאי הדרך. לצד היתרון שמספקת המערכת לנהגים - נראה כי השימוש בה החל ליצר גם חסרון: מאז פיתוחה של המערכת והשימוש הניכר בה, הכפר ודמור שבאנגליה, הפך למקום בעל אופי אחר מזה שהיה לפני התפתחות המערכת. מאחר והמעבר בישוב מקצר דרכים אחדות, ה-GPS כיוון אנשים רבים לעבור בו - מה שהפך את הכפר שהיה קטן ושקט למקום סואן, עם תנועת משאיות רבה בתוכו. כעת, תושבי הכפר מוחים על הפגיעה וטוענים כי על חברות הניווט להפסיק לכוון נהגים לעבור בישובם. מנגד, החברות גורסות כי הן רק ממלאות את תפקידן - לשקף את הדרך הקצרה ביותר. אני מאמינה, כי הצדק עם תושבי הכפר, שכן הפגיעה באופיו של המקום השקט היא אינה הוגנת, וכמו כן, אינה בטוחה לתושביו.

 

 



דצמבר 2015:

שכונות עוני הן לרוב שכונות בהן שיעורי הפשיעה גבוהים. ישנן שכונות רבות מסוג זה בערים ברחבי העולם, ובמקרים רבים החוק נאכף בהן באופן חלקי בלבד. מדובר בפגיעה בחובותיהם האזרחיות וכן בזכויות האדם של הדרים בשכונות המצוקה. אולם, לעניות דעתי שינוי המדיניות הקיימת בנושא אכיפת החוק בשכונות העוני יגרום לנזק רב, הן למשטרה, והן לכלל האוכלוסיה. לכן, אני מאמינה כי הימנעות השלטונות מאכיפה מלאה של החוק בשכונות בהן רמת הפשיעה גבוהה מוצדקת.

 

 



פברואר 2016:

הספורט התחרותי הוא אחד מהתחומים העתיקים ביותר השייכים לאדם. ניתן למצוא עדויות רבות המצביעות על קיומן של תחרויות ספורט בתרבויות מגוונות ועתיקות כגון יוון הקלאסית ורומי העתיקה, ועד העת המודרנית. הספורט התחרותי מועיל רבות לאדם ולחברה בימינו אנו בדרכים שונות ומגוונות שאותן אפרט.

 

 



אפריל 2016:

לאחרונה עלתה סוגייה הדנה בהבחנה בין מיני החיות בהקשר למידת המוסריות הכרוכה בפגיעה בהן. כלומר, עולה השאלה האם פגיעה בכל מיני החיות פסולה מבחינה מוסרית באותה מידה או שמא יש להבחין בין חיות שדומות יותר לאדם. למרות שבמחשבה ראשונה נראה כי פגיעה ביונק, למשל, חמורה יותר מפגיעה בחרק, לדעתי הפגיעה בכל מיני החיות פסולה באותה מידה מבחינה מוסרית.

 

 



יולי 2016:

כיום, כמעט אין הגבלה חוקית על מגוון השמות הפרטיים שהורים רשאים להעניק לילדיהם. מלבד במקרים חריגים שבהם ניתן לילד שם העשוי לפגוע ברגשות הציבור, המדינה אינה מתערבת ויש להורים יד חופשית בתהליך בחירת השם. יש הטוענים כי כפי שנהוג כיום במדינות רבות, גם מדינת ישראל צריכה להטיל מגבלות נוספות על מתן שמות פרטיים לילדים.