4

מבנה החיבור

מבנה החיבור מאפשר לקורא לדעת בכל שלב היכן הוא נמצא. סדנה זו מציגה מבנים שונים של חיבורים, בהתאם לנושא ולשאלה שעליהם נתבקשתם להגיב.

מבנה החיבור

בניית טיעון טוב קשורה הדוקות לבחירה נכונה של מבנה החיבור הפסיכומטרי. זאת אומרת, כיצד נארגן את הפסקאות הבאות בצורה ש"תעשה לקורא סדר". ההחלטה באיזו גישה לנקוט תלויה במשימה שנדרשתם אליה וישנם מספר סוגי מבנים אפשריים. חשוב להדגיש שמדובר על מבנים סכמתיים וברור שבשעת כתיבת החיבור הפסיכומטרי תארגנו את המבנה בהתאם לכמות ואופי הטיעונים שעומדים לרשותכם:


הנמקה – חיבור במבנה זה מספק בכל אחת מהפסקאות נימוק נפרד לטענה העיקרית שהוצגה בראשיתו. זו הדרך המקובלת ביותר לתמוך בצד אחד בדיון, כפי שלעיתים מוצגים נושאי החיבור בבחינה הפסיכומטרית. מבנה מסוג זה מציג בפסקת הפתיחה את הנושא הנדון בצורה כללית ומצביע על עמדתכם הכללית: תמיכה או התנגדות. בכל אחת מהפסקאות הבאות תוצג טענה אחת שאותה תפתחו על מנת לתמוך בעמדה שהצגת בפסקת הפתיחה. כך למשל, בנושא החיבור הבא: "לאחרונה הועלתה הצעה ללמד בבתי ספר שיעורים בניהול כספים ובנקאות שיכינו את התלמידים לחייהם כבוגרים. כתבו חיבור שבו אתם מסבירים מדוע צעד זה שגוי". בפסקת הפתיחה אתם תטענו שעל המערכת החינוך להימנע ממהלך זה ובכל אחת מהפסקאות הבאות תספקו טיעון נפרד ומנומק שיתמוך בטענתכם הכללית.

 

השוואה - חיבור במבנה זה מציג לקורא השוואה בין שתי תופעות, מצבים, רעיונות או תפיסות. בכל אחת מהפסקאות אתם מספקים השוואה של מרכיב מסויים מהטיעון הכללי. כאן המקום להשתמש באותן מילות קישור כמו: "מצד אחד" ו"מצד שני"; "מחד גיסא" ו"מאידך גיסא" ודומיהן. כל פיסקה תוקדש להצגת שני הפנים בדיון. כך לדוגמא, בנושא החיבור הבא: "בהשוואה לעבר, העולם של היום הרבה יותר אלים. ערכו השוואה בין שתי תקופות שתבחרו על מנת לחזק או להחליש טיעון זה". כאן אתם נדרשים לבחור שתי תקופות, לערוך ביניהן השוואה תוך שאתם מחזקים צד זה או אחר בדיון. תוכלו לטעון, למשל, באחת הפסקאות, שמבחינה טכנולוגיות העולם דווקא הפך להיות הרבה פחות אלים: בעוד שבזמן מלחמת העולם השנייה הטכנולוגיות לא היו מפותחות ורמת הפגיעה הייתה גבוהה כיום הטכנולוגיות האלקטרוניות מאפשרות פעילות צבאית ממוקדת המונעת פגיעה בחפים מפשע. שימו לב כיצד הבענו בכמה שורות את עמדתנו תוך השוואה בין תקופות.


הנגדה – חיבור פסיכומטרי במבנה זה משקיע את מירב המאמצים בהצגת שני צדדים של המטבע בצורה לעומתית, זה כנגד זה. הצורה לעשות זאת היא ליצור חיבור שבגופו שתי פסקאות גדולות וגדושות שאחת מציגה את כל הטיעונים בעד סוגיה מסוימת והשנייה את כל הטיעונים נגד. פסקת הפתיחה תציג את הנושא הכללי ואת הדיון העקרוני, הפסקה השנייה תציג את הטיעונים בעד הסוגיה, הפסקה השלישית את הטיעונים נגד הסוגיה ופסקת הסיכום תכריע בין העמדות השונות. כך לדוגמא בחיבור שזה נושאו: "בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, אין חובה לסמן מוצרים שהונדסו גנטית. חוו דעתכם, האם יש לקדם חקיקה שתחייב סימון מסוג זה? נמקו את עמדתם". הטיעונים בעד החקיקה עשויים להיות בריאותיים, מוסריים וחברתיים ואילו הנימוקים נגד החקיקה עשויים להיות פוליטיים, כלכליים וחברתיים. כל קבוצת נימוקים תוצג בפסקה נפרדת ובסוף החיבור תציגו פסקת סיכום שתכריע בין שתי קבוצות הטיעונים.


מהכלל אל הפרט – חיבור במבנה זה יציג טיעונים או נימוקים הפונים מהרחב ביותר אל הצר ביותר. ניתן לחשוב על סוג חיבור זה כעל משפך, המתחיל מהרחב ומתקדם אל הצר. חשוב לשים לב שסוג זה של טיעון מחייב דיוק ולכן אם החלטתם להשתמש בו עשו זאת בתשומת לב. למשל, טיפול בנושא ההנדסה הגנטית שהוצג בפסקה הקודמת, עשוי להתחיל בפסקה הטוענת שכל האנשים צריכים לאכול, להמשיך לדיון בכך שחלק מהמזונות מהונדסים גנטית, ולהגיע לעניין הפרטני לפיו חלק מהאנשים נחשפו כבר למזון מהונדס גנטית. בצורה כזו אנו יוצרים חיבור שמתחיל בטענות כלליות רחבות ומסיימים אותו בטיעונים קונקרטיים וממוקדים.


תיאור כרונולוגי של עניינים – כרונולוגיה משמעותה תיאור היסטורי, לפי זמנים ותאריכים. חיבור פסיכומטרי הנע על רצף כרונולוגי יציג פסקאות שכל אחת מהן עוסקת בתקופת זמן שונה, לרוב מהעבר להווה. סביר שרק לעיתים רחוקות יזדמן לכתוב חיבור מסוג זה שכן אינכם נדרשים להכיר את ההיסטוריה האנושית על בוריה, אולם תיאור כרונולוגי עשוי להתקיים גם בתיאור חיי אדם: בילדות, בנערות, בבגרות ובזקנה; בתיאור תהליכים חברתיים: בתיכון, בצבא, בעבודה ובפנסיה; וכדומה.