1

נושא החיבור

הבנת נושא החיבור מאפשרת לכם לארגן את החשיבה, להתמקד בעיקר ולייצר רצף רעיונות לקראת הכתיבה תוך דילוג על ההוראות המוכרות.

נושא החיבור

הבנת נושא החיבור הפסיכומטרי היא אחת המשימות החשובות ביותר בבחינה, והיא הבסיס לחיבור בעל קו רעיוני רצוף ועקבי. בטרם נציג את השיטה להתמודד עם נושא החיבור חשוב שתכירו את ההנחיות הקבועות המופיעות בבחינה על מנת שתוכלו לדלג עליהן ולגשת מיד לכתיבה. על פי המרכז הארצי לבחינות והערכה בפתח פרק החיבור יופיעו הנחיות בדומה לאלה, קראו אותן היטב עכשיו ורפרפו עליהן בבחינה:

 

 



בפרק זה מטלת כתיבה.

הזמן המוקצב הוא 30 דקות.

 

קראו בעיון את המטלה וכתבו את החיבור על גיליון הכתיבה.

אורך החיבור הנדרש – 25 שורות לפחות. אין לחרוג מן השורות שבגיליון.

אם אתם זקוקים לטיוטה, השתמשו במקום המיועד לכך בחוברת הבחינה (הטיוטה לא תיבדק). לא תוכלו לקבל גיליון כתיבה נוסף או להחליף את גיליון הכתיבה שבידכם.

כתבו בסגנון ההולם כתיבה עיונית והקפידו על ארגון הכתוב ועל לשון תקינה ובהירה.

כתבו את החיבור בעיפרון בלבד. אתם רשאים להשתמש במחק.

הקפידו על כתב יד ברור ומסודר.

 


 

מומלץ לתרגל חלוקת זמן קבועה שבה אתם מקדישים 2-3 דקות לקריאה והבנה של נושא החיבור, 3-4 דקות להעלאת רעיונות על דף הטיוטה, 20 דקות לכתיבת החיבור הפסיכומטרי ו 2-3 דקות אחרונות לקריאה רציפה ולתיקונים. בזמן תרגול החיבורים תזמנו את עצמכם למקטעים אלו, בבחינה הם יוכיחו את עצמם.

 

קריאת נושא החיבור עשויה להיות מלווה בהתרגשות ובלבול – הכירו בכך מראש ומצאו את השיטה שלכם להירגע: בנשימות עמוקות, בשתייה או בחשיבה חיובית. נושא החיבור עשוי להיות זר, לא ברור או מעולם תוכן שאינו מוכר לכם, אך אל תחששו, מיד תמצאו מה לכתוב עליו. נושאי החיבור בבחינה בפסיכומטרית עשויים להיות קצרים – לפעמים רק משפט בודד – או ארוכים, המכילים מספר פסקאות. זכרו לקרוא את הנושא עד תומו בטרם תתחילו בכתיבה.

 

קריאת נושא החיבור צריכה להיות אקטיבית ומלווה בתהליך מחשבתי שבמהלכו אתם מסמנים שורות עיקריות או מילות מפתח חשובות. בואו נתרגל את הנושא הבא:


 



"אחד התחומים בהם ישראל נחשבת למעצמה הוא המחקר הביו-טכנולוגי החקלאי - הנדסה גנטית של צמחים: לא מדובר רק בגזר סגול או בעגבניות מנומרות, שנמכרים לשווקים בעולם ולעתים מוצאים את דרכם לדוכנים של ירקנים ברי מזל, או בירקות ובפירות המשודרגים שמוצגים טרם ט"ו בשבט; מדובר בעיקר במחקר שמטרתו לפתח גידולים בעלי יכולת ההישרדות משופרת.
 
התפתחות המחקר מניבה סדרת שאלות: מהן ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ההנדסה הגנטית? האם אין סיכון בהפיכתה של ישראל לשדה ניסויים עולמי? ובכלל, מי מפקח על התחום - ומה יודע הציבור על המזון המהונדס המונח על צלחתו? תומכי ההנדסה הגנטית טוענים כי היא הפתרון לבעיית הרעב העולמית, וכי היא תאפשר לא רק להגדיל את יבול הדגנים, הירקות והפירות, אלא גם להתמודד עם תנאי האקלים המשתנים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ."  (עובד מכתבתה של יעל עברי-דראל, 17.06.08, ynet).
 
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, אין חובה לסמן מוצרים שהונדסו גנטית. חוו דעתכם, האם יש לקדם חקיקה שתחייב סימון מסוג זה? נמקו את עמדתם.

 




כבר עכשיו שימו לב: אינכם צריכים להיות מומחים להנדסה גנטית, לשלוט בתוצאות של ניסויים ביולוגיים או להכיר את נושא המזון המהונדס. הנושא שלפניכם מציג קטע מכתבה עיתונאית המעלה שאלות עקרוניות לגבי סוגיה חברתית בעלת משמעות: מזון מהונדס גנטית והשלכותיו. בזמן קריאת הטקסט עליכם לסמן משפטים או מילות מפתח עיקריות, שיעזרו לכם להשתמש באותה טרמינולוגיה – עולם מושגים – שבה עוסק החיבור. בנוסף, חשוב להבחין בנימה של הכותבת ובעמדתה וכן להבין את הטיעונים שהיא מעלה בעד ונגד ההנדסה הגנטית בפסקה השנייה. לבסוף, חשוב לקרוא את ההנחיה: עלינו [1]לחוות דעה בנוגע ל[2]קידום חקיקה בנושא הנדסה גנטית של מוצרים ו[3]לנמקה. אותו טקסט לאחר סימן מילות ומשפטי מפתח עשוי להיראות כך:


 


 


"אחד התחומים בהם ישראל נחשבת למעצמה הוא המחקר הביו-טכנולוגי החקלאי - הנדסה גנטית של צמחים: לא מדובר רק בגזר סגול או בעגבניות מנומרות, שנמכרים לשווקים בעולם ולעתים מוצאים את דרכם לדוכנים של ירקנים ברי מזל, או בירקות ובפירות המשודרגים שמוצגים טרם ט"ו בשבט; מדובר בעיקר במחקר שמטרתו לפתח גידולים בעלי יכולת ההישרדות משופרת.

התפתחות המחקר מניבה סדרת שאלות: מהן ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ההנדסה הגנטית? האם אין סיכון בהפיכתה של ישראל לשדה ניסויים עולמי? ובכלל, מי מפקח על התחום - ומה יודע הציבור על המזון המהונדס המונח על צלחתו? תומכי ההנדסה הגנטית טוענים כי היא הפתרון לבעיית הרעב העולמית, וכי היא תאפשר לא רק להגדיל את יבול הדגנים, הירקות והפירות, אלא גם להתמודד עם תנאי האקלים המשתנים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ."  (עובד מכתבתה של יעל עברי-דראל, 17.06.08, ynet).

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, אין חובה לסמן מוצרים שהונדסו גנטית. חוו דעתכם, האם יש לקדם חקיקה שתחייב סימון מסוג זה? נמקו את עמדתם.

 



שימו לב שהפסקה הראשונה מציגה את תחום הידע בכלליות ואילו הפסקה השנייה מציגה סיבות בעד ונגד הנדסה גנטית באופן עקרוני. השאלה בתחתית הקטע דורשת מכם התייחסות לתת-תחום מאוד מסוים בהקשר זה: האם יש לקדם חקיקה שתחייב סימון של מוצרים שהונדסו גנטית? זאת אומרת, הקטע עצמו אינו מספק נימוקים או תשובות ישירות לשאלה שנשאלתם לגביה אלא מסגרת כללית לדיון. חשוב להבין שלא נשאלנו לגבי היתרונות והחסרונות או הסיבות בעד ונגד הנדסה גנטית, אלא לגבי סימון מוצרים שהונדסו גנטית. כתיבת חיבור שאינו קשור ישירות לשאלה לא תזכה אתכם בנקודות כלל. כמו כן, שימו לב שסימון המשפטים מעלה מספר מילות מפתח שיעזרו לכם בכתיבה, למשל: מחקר ביו טכנולוגי, הנדסה גנטית, יכולת הישרדות של הפירות וירקות, השלכות בריאותיות, וכדומה. מרגע שסיימתם את הקריאה וסימנתם משפטי המפתח זה הזמן להקדיש 2-3 דקות להחלטה הנוגעת לפיתוח הנימוקים ולמבנה החיבור.