11

10 כללי פיסוק

כללי הפיסוק יוצרים סדר בין מילים ומשפטים ומאפשרים קריאה זורמת וקולחת. סדנה זו מציגה 10 כללי פיסוק עיקריים.

10 כללי פיסוק

החיבור הפסיכומטרי נבחן, בין היתר, על סמך יכולתכם לכתוב בשפה ברורה וקולחת תוך הצגת רצף רעיוני בלשון תקנית. אחד האמצעים להשיג מטרה זו היא להכיר את כללי הפיסוק הנהוגים בעברית. מטרת סדנה זו היא להציג, בקצרה בלבד, את חוקי הפיסוק המקובלים. אינכם נדרשים ללמוד את הכללים בעל פה אלא לזכור ליישמם בעת תרגול כתיבת החיבור. על מנת להקל עליכם חילקנו את הכללים לקבוצות ובסוף כל הסבר סיפקנו מספר דוגמאות:


 



1.     נקודה (.)

הנקודה מופיעה בסוף משפט המביע רעיון או המוסר עובדה. הנקודה תגיע גם בסוף משפט ארוך שבו מספר פסיקים. ישנם מקרים בהם נעשה שימוש בנקודה אחרי מילה בודדת אולם ברוב המקרים לא יהיה מקום בחיבור הפסיכומטרי למשפטים מסוג זה. לבסוף, הנקודה משמשת גם במצבים של שבר עשרוני הנכתב בספרות. הנקודה היא מכללי הפיסוק החשובים ביותר: חיבור ללא נקודות במקומות הנכונים יקשה על הקריאה ויקבל ניקוד נמוך בממד הלשון. חיבור שנעשה בו שימוש בשלוש נקודות (...) ייחשב כלקוי מבחינה לשונית. דוגמאות:

 



2.     פסיק (,)

הפסיק מורה על הפסקה במהלך המשפט. הפסיק מאפשר לקורא לקחת אוויר והוא עשוי "לאותת" על שינוי כלשהו בטקסט. רצוי לא להרבות בפסיקים אך בוודאי שלא להחסיר אותם, אין דבר קשה לבוחן מאשר לקרוא משפט אחד רצוף ללא הפסקות. כלל חשוב הוא, שפסיק אינו מגיע לאחר וו' החיבור. מנגד, פסיק יופיע בין מילים המפרידות בין חלקי המשפט כמו 'למשל' או 'לדוגמא'; אחרי מילות הדגשה כמו 'אכן', 'אדרבה', 'להפך' ודומיהן; ואחרי משפטים המנוגדים זה לזה כדי להדגיש את עוצמת הניגוד. דוגמאות:

 



3.     נקודה פסיק (;)

נקודה ופסיק הם סוג של הפסקה ארוכה מהפסיק אך קצרה מהנקודה. בלשון הדיבור איננו משתמשים בה אולם בכתיבה, נקודה ופסיק משמשת לחיבור בין משפטים שעוסקים באותו רעיון דומה.  דוגמאות:

 



4.     נקודתיים (:)

הנקודתיים משמשות את הכותב באופנים שונים: לפני ציטוט דברים של אחר, לפני פירוט והרחבה, לפני מילים או צירופים המוסרים תוכן ולפני משפטים המסבירים את התוכן של המשפט הקודם. הנקודתיים עשויות לעזור לכם בצורה מצוינת להעשיר את המשפטים והפסקאות, כל עוד השימוש בהן יהיה שקול ומדויק. דוגמאות:

 



5.     קו מפריד (–)

הקו המפריד יוצר הפרדה בין חלקי המשפט ויש להציב לפניו ואחריו רווח. הוא משמש במקרים שונים: ליצור ייחוד או הדגשה, לסכם, להפתיע את הקורא או לפרט תוכן שהיה לפניו. לעיתים, נעשה שימוש בשני קווים מפרידים – בזה אחר זה באמצע משפט – כדי לתחום חלק חשוב במשפט שרוצים להדגיש או לבודד. דוגמאות:

 



6.     סוגריים ( )

הסוגריים משמשים להסביר עניינים שאינם קשורים בצורה ישירה לתוכן המשפט, או שתוכנם פחות רלוונטי או רופף. למעשה, סוגריים הם מעיין יציאה מהרצף ולכן בחיבור הפסיכומטרי אנו ממליצים לצמצם את השימוש בהם. מעבר לכך, לסוגריים ישנם תפקידים טכניים שלא ישמשו אתכם בבחינה הפסיכומטרית, כגון ציון מובאות ממקורות, חלוקה לסעיפים או כדי להשלים משפטים קטועים. חשוב לזכור את הכלל הבא: אם התוכן שאתם רוצים לכתוב הוא חשוב אז אין צורך בסוגריים, ואם יש תוכן בסוגריים סימן שאינו חשוב. כלל זה יעזור לכם לצמצם את השימוש בסוגריים למינימום הנדרש. מעבר לכך, שימוש בסוגריים מרובעים [ ], מזווים < > או צמודים { } אינו רלוונטי לחיבור הפסיכומטרי והימנעו ממנו. דוגמאות:

 



7.     סימן שאלה (?)

סימן השאלה הוא ההופך את המשפט לשאלה. בתחילתו תהיה בדרך כלל מילת שאלה כגון: מי, מה, מתי, מדוע, למה, כיצד, היכן, האם וכדומה. במקרים מסוימים שאלות רטוריות - שבהן מובעת תמיהה על דבר מה באמצעות שימוש בסימן שאלה וסימן קריאה (?!) – עשויות לקדם את הטיעון שלכם, אולם חשוב להשתמש בכלי זה בצורה מאוד מדודה. בכתיבת החיבור הפסיכומטרי חשוב להקפיד שלא להשתמש ביותר מדי שאלות בגוף הטקסט, מה שעשוי להתקבל אצל הבוחן כ"מריחה" וכן להימנע לחלוטין מריבוי סימני שאלה אחד אחרי השני, כך למשל: למה??? דוגמאות:

 



8.     סימן קריאה (!)

סימן הקריאה מביע ציווי, הוראה או קריאה לפעולה. לעיתים, נעשה שימוש בסימן קריאה לצורך הדגשה נוספת בגוף המשפט או כדי להדגיש את מילת שלילה המגיעה בראש המשפט. כיוון החיבור בבחינה הפסיכומטרית צריך להיות כתוב בצורה עיונית, קרה ומרוחקת השימוש בסימן קריאה חייב להיות מינורי עד אפסי. דוגמאות:

 



9.     מירכאות (" ") או (' ')

המירכאות מאפשרות לצטט דברים של אדם אחר, להציג שם של מוסד או ארגון, להביא מושג סלנג או כדי לציין שם של יצירה (ספר, שיר, סרט, תוכנית וכדומה). כאשר יש צורך במירכאות בתוך מירכאות, יש להשתמש בכפולות " " כראשיות ובבודדות ' ' כפנימיות. דוגמאות:

 



10.  גרש (') וגרשיים (")

הגרש משמש לקיצורי מילים והגרשיים לסימון ראשי תיבות. אף על פי שישנה משיכה להשתמש בקיצורים הללו בבחינה שזמנה מוגבל, אמנו עצמכם לכתוב את מילות הקישור המלאות, הדבר מאפשר רציפות גדולה יותר בקריאת הטקסט. כך למשל, בוחן הקורא את הצירוף ע"פ צריך להתמהמה ולחשוב הם התכוונתם ל"על פי", "על פה" או "על פני" וכדומה. העדיפו מספר במקום מס', עמוד במקום עמ', אף על פי במקום אע"פ, על מנת במקום ע"מ, על אף במקום ע"א, אחר כך במקום אח"כ, וכדומה במקום וכד', וכן הלאה. יחד עם זאת, ישנם קיצורים השגורים בשפה הכתובה שאין בעיה להשתמש בהם, כגון ד"ר, סכו"ם, ח"כ, רמטכ"ל ודומיהם. דוגמאות:

 


 

תרגול:

לפניכם פיסקה לא מפוסקת. ציינו לעצמכם מהם כללי הפיסוק החסרים ובדקו האם צדקתם. נסו להתחיל בהצבת הנקודות ורק אחר כך גשו לשאר הסימנים החסרים בפסקה:


החוקר ג'ורג' גרבנר פיתוח תיאוריה תקשורתית המכונה תיאוריית הטיפוח גרבנר בחן שני סוגים של צופי טלוויזיה כבדים הנוטים לצפות שעות רבות וקלים הממעטים לצפות הכבדים מהמעמד הגבוה והנמוך הביעו חשש זהה מפני פשע כאיום אישי הקלים במעמד הנמוך נטו גם כן לחשוש אולם במעמד הגבוה לא ראו בפשע כאיום אישי בסופו של דבר מצאה תיאורית הטיפוח כי חשיפה רבה לתקשורת המונים ובעיקר לטלוויזיה יוצרת ומטפחת עמדה עקבית יותר של הצופים למציאות הטלוויזיונית על פני זו הממשית מבקרי התיאוריה טוענים כי היא נוטה לפשטנות יתר ולהתעלמות מהמורכבות של טבע האדם בחברה האנושית כמו כן טענו כי תיאורית הטיפוח מתעלמת ממשתנים כמגדר השכלה גזע ומיקום גיאוגרפי כמרכיבים לניתוח השפעה ובסופו של דבר הטלוויזיה איננה המרכיב היחיד ממנו בני אדם מושפעים


הצג תשובה

החוקר ג'ורג' גרבנר פיתוח תיאוריה תקשורתית המכונה "תיאוריית הטיפוח". גרבנר בחן שני סוגים של צופי טלוויזיה: "כבדים", הנוטים לצפות שעות רבות; ו"קלים", הממעטים לצפות. ה"כבדים" מהמעמד הגבוה והנמוך הביעו חשש זהה מפני פשע כאיום אישי; ה"קלים" במעמד הנמוך נטו גם כן לחשוש, אולם במעמד הגבוה לא ראו בפשע כאיום אישי. בסופו של דבר, מצאה תיאורית הטיפוח כי חשיפה רבה לתקשורת המונים, ובעיקר לטלוויזיה, יוצרת ומטפחת עמדה עקבית יותר של הצופים למציאות הטלוויזיונית, על פני זו הממשית. מבקרי התיאוריה טוענים כי היא נוטה לפשטנות יתר ולהתעלמות מהמורכבות של טבע האדם בחברה האנושית. כמו כן טענו, כי תיאורית הטיפוח מתעלמת ממשתנים כמגדר, השכלה, גזע ומיקום גיאוגרפי כמרכיבים לניתוח השפעה, ובסופו של דבר הטלוויזיה איננה המרכיב היחיד ממנו בני אדם מושפעים.