6

הפסקה

פסקה היא אוסף של משפטים המחוברים באמצעות מילות קישור, העוסקים בנושא אחד מוגדר שבסופו של דבר יוצר משמעות, רצף וקוהרנטיות.

הפסקה

פסקה היא אוסף של משפטים המאורגנים יחד בצורה המבטאת רעיון עיקרי אחד. כל אחד מהמשפטים בפסקה ממשיך את קודמו באמצעות פיתוח, הנמקה, הסבר או העמקה ברעיון שמוצג בה. פיתוח פסקה והעמקתה אין משמעותם חזרה שוב ושוב על אותן טענות אלא ניסוח של טענות חדשות, מתן דוגמאות, הסבר של רעיון קודם או קביעת עמדה. פסקה טובה תשכנע את הקורא בטיעון או תציג את מלוא הטענות בצורה מרוכזת וברורה. להלן מספר עקרונות חשובים בפיתוח הפסקה:


1. היקף הפסקה

היקף הפסקה נע בין 8 ל- 12 שורות, בכל שורה 8 עד 12 מילים. אמנם ייתכנו פסקאות קצרות או ארוכות יותר אולם פסקה קצרה מדי, ככל הנראה, אינה ממצה את הרעיון או שאינה מנומקת דיה ובפסקה ארוכה יותר אתם "מורחים" שלא לצורך. שימו לב לדוגמא לפסקה הבאה, מתוך חיבור שנושאו הוא זה: "בעידן האינטרנט, כבר לא ניתן ואף אין צורך חברתי להמשיך ולשמור על זכויות היוצרים, שכן רוב המידע נגיש וחופשי. כתבו חיבור שבו אתם בוחנים טענה זו. נמקו את עמדתם" (לא הבאנו את הפסקה המדוייקת או המוצלחת בהכרח, אלא אחת שמדגימה את עניין ההיקף בצורה טובה):


שמירה על זכויות יוצרים חיונית לחברה מבחינה מוסרית. היוצר - ויהא זה סופר, זמר, פסל, קולנוען וכדומה - ראשי שתהיה לו הזכות להיזכר כמי שיצר את היצירה. החברה רק משתמשת ביצירה שלו כדי להשכיל או להינות אולם אין הדבר אומר שהיצירה שייכת לציבור הרחב. מעבר לכך, היוצר זכאי לכך שלא ישנו את היצירה שלו, לא יעתיקו אותה ולא יפגמו בה. מבחינה ערכית, היוצר למעשה "משאיל" לציבור את האפשרות לצרוך את היצירה ברגע נתון ולא מעבר לכך, ולכן על הציבור לשמור על שלמותה. גם אם בעידן הנוכחי, עידן האינטרנט, יצירות אומנות, סרטים, ספרים או מוסיקה הופכים זמינים לכל באמצעות אתרים המפרים זכויות יוצרים, אין הדבר אומר שמדובר בעניין הוגן או מוסרי. בסופו של דבר יש כאן "הכשרה של השרץ" ומתן לגיטימציה לתופעה חברתית שלילית הפוגעת בזכויות המוסריות של היוצר.

 

 



2. הפסקה עוסקת בנושא מוגדר

מעבר להיקף הפסקה, חשוב שכל פסקה תעסוק בנושא מוגדר אחד. כדאי להתחיל אותה במשפט פשוט המגדיר לקורא מיד מה הוא עומד לקרוא. מיד אחר כך יתחיל רצף נימוקים והרחבות שיפתחו את המשפט הפותח בצורה שיטתית, עניינית ועקבית. הנה למשל, פסקה העוסקת בנושא מוגדר, מתוך חיבור שהנושא שלו הוא: "בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, אין חובה לסמן מוצרים שהונדסו גנטית. חוו דעתכם, האם יש לקדם חקיקה שתחייב סימון מסוג זה? נמקו את עמדתם" (לא הבאנו את הפסקה המדוייקת או המוצלחת בהכרח, אלא אחת שמדגימה את עניין הנושא המוגדר בצורה טובה):


אחת הסיבות שבגינן חשוב לקדם חקיקה לסימון מוצרים שהונדסו גנטית היא בריאותית. מזון שהונדס גנטית עשוי להכיל חיידקים ומניפולציות חקלאיות שונות, המשנות את הרכב הצמחים, במטרה להביא לכך שיהיו עמידים יותר. אלא שתהליך זה, טוענים המבקרים, חושף את הצרכנים למזון שיש עמו סכנות בריאותיות: המזון מכיל עקבות של חומרי הדברה שהוכנסו לגוף הפרי או הירק, המניפולציה הגנטית לא נבדקה בצורה שיטתית על כל סוגי הצרכנים, וישנו חשש שצרכנים האלרגיים לסוגים מסויימים של חומרים (בוטנים, למשל) יצרכו חומרים אלו באותם מזונות שהונדסו גנטית. סימון מזון שהונדס גנטית נותן לצרכנים את האמצעים לקבל החלטה מושכלת לגבי המזון שהם אוכלים. בצורה זו, חקיקה המחייבת את סימון המוצרים שהונדסו גנטית תאפשר לכל אחד להחליט אולי מוצרים או מזונות הוא מעוניין לצרוך ואילו לא. 


 



3. חיבור הפסקה לפסקאות קודמות

המשפט הפותח בפסקה עשוי להתחיל עניין חדש לחלוטין או להתחבר רעיונית לפסקה הקודמת. בדרך כלל, רק הפסקה הראשונה בחיבור הפסיכומטרי תתחיל עיין חדש לחלוטין ואילו שאר הפסקאות בחיבור יתקשרו זו לזו. כך למשל, הפסקה בסעיף הקודם הציגה את הטיעון שיש לסמן מוצרים שהונדסו גנטית מסיבה בריאותית. אם הפסקה הבאה ממשיכה את הטיעון שיש לחוקק חוק ברוח זה היא עשויה להתחיל במילים "סיבה נוספת לקידום חקיקה שכזו עשויה להיות..." או "בהמשך לטיעון הבריאותי, יש הטוענים שקידום חקיקה בתחום זה חיונית גם מבחינה..." וכדומה. אם הפסקה הבאה שוללת את הטיעון הקודם ומבקשת להציג עמדה מתנגדת היא עשויה להתחיל במשפט מפתח כגון: "בניגוד למצדדים בקידום חקיקה זו, יש הטוענים ש..." או "ניתן להציג גם טיעונים המתנגדים לקידום חקיקה זו. כך למשל...".


 



4. שימוש במילות חיבור

 

החיבור בין המשפטים בפסקה יתבצע באמצעות מילות קישור, כגון: תמיכה לכך, לחילופין, בניגוד, אף על פי וכן הלאה. מצד אחד נציין, שאין חובה להשתמש באופן אינטנסיבי במילות חיבור אם המשפטים בפסקה מאורגנים בצורה ברורה. מצד שני, כדאי להכיר לעומקן את מילות החיבור הקיימות ולצורך כך יצרנו עבורכם הסדנה העוסקת במילות החיבור ודוגמאות לשימושים בהן. כדי להדגיש את חשיבות מילות החיבור, שימו לב לגוף הטיעונים בפסקה הבאה ועד כמה מילות חיבור משמעותיות להבנת הטקסט ולאינטגרציה בין הרעיונות. נושא החיבור: "'הומור שחור' הוא תת-ז'אנר המציג בדיחות בנושאים כאובים כמו השואה, מחלות סופניות או המוות. יש הטוענים שמדובר בסוג הומור שהוא בלתי נסבל ואילו אחרים טוענים שיש לו חשיבות חברתית, במיוחד עבור אותם בני אדם שחוו אירועים כואבים. כתבו חיבור שבו אתם חווים דעתם בנושא" (לא הבאנו את הפסקה המדוייקת או המוצלחת בהכרח, אלא אחת שמדגימה את עניין מילות החיבור בצורה טובה):


קיימת מחלוקת חברתית לגבי תפקידו של ה"הומור שחור". מצד אחד, יש הטוענים שמדובר בסוג הומור הפוגע בחלשים חברתית, מגחיך תופעות חברתיות אלימות ולכן מכשיר אותן, וכזה שלא חס על הפגועים נפשית, פיזית או חברתית. כך למשל, בישראל קיים "הומור שחור" על נושא השואה, פיגועי תופת, מותם של גיבורים לאומיים וכדומה. בנוסף, סוג זה של הומור אינו ראוי לילדים: לא רק שאינם מבינים את ההשלכות החברתיות הרחבות בהפצת הומור מסוג זה ברבים אלא שבשימוש בסוג זה של הומור הם ניזוקים בעצמם. מצד שני, יש הטוענים שמדובר בתופעה חברתית שלא ניתן לעצור אותה. ההומור השחור מאפשר קתרזיס - תחושה של שחרור - שאחרת קשה לחוות. זאת ועוד: ההומור השחור מאפשר "לשחוט פרות קדושות" ולבחון את גבולות הקונצנזוס החברתי. ולבסוף, ההומור השחור הוא עניין תרבותי שקשה לשלוט בו: על המתנגדים להכיר בקיומוה של התופעה ולא להתנגד לה.

  

 



5. שורה בודדת אינה יכול להיות פסקה

שורה בודדת איננה יכולה לשמש כפסקה וכך גם משפט בודד. פסקה צריכה לאגד מספר טיעונים או נימוקים ולכן לא סביר ששורה או משפט בודדים יצליחו לספק זאת. הקפידו לכתוב פסקאות של טקסט ולא שורות בודדות. עם זאת, קיים יוצא מן הכלל שראוי להכירו, אם כי איננו ממליצים להשתמש בו בחיבור בכתיבה הפסיכומטרית. ניתן לעשות שימוש במשפט בודד על מנת לייצר דרמה. נאמר שטענתם בעד סוגיה מסוימת ואתם מבקשים להציג טיעון נגד מוחץ, עומדת לרשותכם האפשרות לנגד בין העניינים באמצעות פסקה שהיא שורה בודדת היוצרת דרמה חזקה. שימו לב לשורה הבודדת בין הפסקאות הבאות. נושא החיבור: "בארצות שונות - ביניהן ארה"ב, סין וסינגפור - נהוג עונש מוות. לרוב, ההוצאה להורג שמורה למי שביצעו פשעי מלחמה או רצח. דונו בשאלה האם עונש מוות הוא לגיטימי, הציגו את שני הצדדים בדיון. נמקו את דעתכם" (לא הבאנו את הפסקה המדוייקת או המוצלחת בהכרח, אלא אחת שמדגימה את העניין בצורה טובה):


מדינות שונות עושות שימוש בעונש המוות. ראוי לשים לב שגם מדינות דמוקרטיות ומערביות כמו ארה"ב ממשיכות להשתמש בסוג ענישה זה. לכאורה, ישנם פשעים שעונש המוות תואם להם: רצח המוני או פשע נגד האנושות. כך למעשה מייצרות המדינות הרתעה נגד אותם בני אדם החושבים שיצליחו לרצוח ולחסל בני אדם אחרים מבלי שישאו בתוצאות מעשיהם.


אלא, שאין היגיון בטיעון "אסור לרצוח, וכדי להוכיח את זה, נוציא אותך להורג".


עונש המוות, גם אם מקובל במדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב, הוא שיטת ענישה לא מידתית. שיטת ענישה זו אינה מפחיתה או מרתיעה את הרוצחים הפוטנציאליים. למעשה, לא פעם נמצא לאחר שנים ממתן גזר הדין שהנאשם דווקא היה זכאי והוצא להורג בשוגג.

 



 6. רווח בין פסקאות


הפרידו בין הפיסקאות. תוכלו לעשות זאת באחת משתי דרכים: השארת שורת רווח בין פסקה לפסקה או "הזחה" - התחלת הפסקה החדשה במרחק של ס"מ מתחילת השורה המסומנת. ההפרדה בין הפסקאות חיונית: היא מסמנת לקורא היכן מתחיל והיכן מסתיים כל רעיון, ומאפשרת לבודק לבחון את היכולת שלכם ליצור רצף של טיעונים ולחברם.

שורת רווח בין פסקה לפסקה                   שיטת ה"הזחה": ס"מ רווח מתחילת השורה

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט.

 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט.

                          טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

        טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 

טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, טקסט, 


  


7. בדיקה עצמית

הבודק אמור לסיים לקרוא את הפסקה ולהבין מה רציתם לטעון בתחילתה וכיצד גיבשתם את הרעיון. בחיבורים שאתם מתרגלים ובבחינה עצמה, בידקו את עצמכם בסיום כתיבת כל פסקה: האם מה שכתבתם בשורה הראשונה בפסקה אכן מנומק בגוף הפסקה? אם כן, המשיכו הלאה; אם לא, חזרו ועבו את הטיעונים שלכם כך שהפסקה תהיה שלמה ומלאה.