8

סוגי פתיחים

פסקת הפתיחה מציגה לקורא את הרעיון המרכזי וכדאי שתהיה מעניינת במיוחד כדי שתתבלט מעל החיבורים האחרים.

סוגי פתיחים

פסקת הפתיחה מציגה את מתווה החיבור שלכם לקורא. כאן אתם צריכים לגרות אותו לקריאה ולסמן את הדרך שבה הוא עומד לעבור. זכרו שהבודק קורא מאות חיבורים וצאו מתוך הנחה שבאופן קבוע פסקת הפתיחה של רובם מציגה בצורה דומה את הנושא. היכולת שלכם להתבלט על פני האחרים היא באמצעות טכניקות כתיבה היוצרות עניין וסדר:


1. האנקדוטה

אנקדוטה היא סיפור קצר ומעניין המציג מקרה בודד ממנו תפנו להמשך החיבור. בחירת האנקדוטה קשורה לידע ולתחומי העניין האישיים שלכם אך לא מן הנמנע שבזמן ההכנה לבחינה תחשבו או תעלו על הכתב סוגים שונים של אנקדוטות שיעזרו לכם בסוגי חיבורים שונים. חשוב שהאנקדוטה לא תהפוך להיות מרכז החיבור אלא רק תעניין את הקורא בכמה שורות בודדות. הנה דוגמא לאנקדוטה בחיבור שהנושא שלו הוא: "הדרך הטובה ביותר להבין את אופייה של החברה היא לבחון את אופיים של הגיבורים שהיא בוחרת לעצמה":


בלילה גשום בשנת 1920 נפל יוסף טרומפלדור בקרב על הגנת תל-חי. נהוג להזכיר קרב אחרון זה בהקשר למילותיו האחרונות של טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו", אלא שעם השנים, הועלו ספקות לגבי אמירה זו ודמותו של טרומפלדור כגיבור לאומי הלכה ונשחקה. המקרה של טרומפלדור ומשמעות אמירתו האחרונה מהווה נקודת מוצא נוחה לדיון בשאלה האם הדרך הטובה ביותר להבין את אופייה של החברה היא באמצעות גיבוריה? האמנם הגיבורים הללו - סופרים, מדינאים, אנשי צבא, לוחמי חירות ואחרים - הם ייצוג הולם של החברה או דווקא מצביעים על ההפך הגמור? חיבור זה יציג את העמדות התומכות בטיעון, המתנגדות לו ויכריע בנושא בסופו.


 



2. התמצית

ייתכן שתבקשו לא להאריך בפסקת הפתיחה אלא לגשת מיד לנימוקים. זהו דבר סביר בהחלט, אולם זכרו לא לוותר על פסקת הפתיחה לחלוטין. פסקה תמציתית תעביר את המידע בצורה תכליתית ובהירה, כזו הכוללת הסבר על מי או מה החיבור ומה החשיבות לדון בנושא. זוהי פסקת פתיחה קצרה יחסית שבה אתם מספקים עובדות ומתווה בלבד. אתם מציגים לקורא את היעד הסופי של החיבור. הנה דוגמא לפתיחה שכזו, נושא החיבור: "מזה כמה עשורים מתנהל דיון ציבורי בנוגע לניסויים בבעלי חיים בכלל ובקופים בפרט. יש הטוענים שמדובר בהתעללות ושאין צורך בניסויים אלו, שחלקם מבוצעים לתעשיית הקוסמטיקה; לעומת זאת, אחרים טוענים שעדיפים ניסויים בבעלי חיים, המצילים חיים, ולא בבני אדם. הביעו דעתכם בנושא. נמקו את דבריכם":


ניסויים בבעלי חיים בכלל ובקופים בפרט, הם תופעה חברתית חשובה. חיבור זה מבקש להציג את העמדות בעד ונגד ניסויים אלו, תוך הדגשת הגורמים האינטרסנטיים, הכלכליים והפוליטיים מצד אחד וההשלכות הרפואיות, החברתיות והפסיכולוגיות מנגד. בסופו של דבר, אבקש להכריע בסוגיה זו.


 



3. הציטוט

לעיתים רחוקות אתם עשויים להיזכר בציטוט שמאוד יתאים לנושא החיבור. פתיחת החיבור בציטוט שכזה עשויה להיות מושכת ומאוד מרתקת ולכן חבל שלא תנצלו אותה. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר על מקרים מאוד מיוחדים, אל תנסו להמציא או לאלץ ציטוטים כך שיתאימו לנושא החיבור שלכם. נושא החיבור: "תכניות הטלווזייה בימינו מספקת תכנים רדודים שאינם מקדמים את יכולות החשיבה של בני הנוער. דונו בטענה זו ונמקו את דבריכם":


גראוצ'יו מרקס, משלישיית הקומיקאים "האחים מרקס" אמר ש"טלוויזיה היא דבר מאוד חינוכי. בכל פעם שמישהו מדליק את המקלט, אני הולך לחדר אחר וקורא ספר". למרות שעברו עשרות שנים מאז אמר זאת, הדיון לגבי תפקידה החינוכי של הטלוויזיה עדין נוכח גם היום. מצד אחד, יש הטוענים שהטלוויזיה מספקת באופן קבוע בידור המוני ורדוד שאינו מפתח את החשיבה. מצד שני, יש הטוענים שדווקא הטלוויזיה היא זו שמפתחת את לימודי השפה האנגלית ומאפשרת לבני הנוער להיות שותפים לחוויות גלובליות משותפות. חיבור זה ינסה לעמוד על שני הצדדים בדיון אודות חשיבותה החברתית של הטלוויזיה.


 



4. השאלה

האם אפשר להתחיל את החיבור בשאלה המסקרנת את הקורא? השימוש בשאלה בפתח החיבור זו טכניקה שיש להשתמש בה בזהירות. ככלל נציין שלכל היותר יש להשתמש בה פעם אחת בכל החיבור. יותר מדי שאלות, במיוחד בגוף החיבור, מעניקות לקורא את התחושה שלכותב אין נימוקים משכנעים, ושהוא "מורח" את הדף בשאלות ללא מענה. בפסקת הפתיחה, לעומת זאת, אפשר להציג שאלה כדי לגרות את הקורא, במיוחד אם פסקת הסיכום עונה או מסכמת שאלה זה. לפניכם דוגמא לפסקה כזו,בחיבור שנושאו: "לאחרונה קיים דיון עקרוני לגבי אופן לימודי שיעורי האזרחות בבתי הספר התיכוניים. הטענה שהועלתה היא שלא ניתן לנתק את לימוד האזרחות מהבעת עמדה פוליטית על ידי המורה. דונו בסוגיה זו ונמקו את דבריכם":


האם הבעת דעה פוליטית על ידי מורה האזרחות היא חריגה מהמנדט שניתן לו על ידי מערכת החינוך או שמא כורח המציאות מעצם הוראת מקצוע זה? שאלה עקרונית זו עומדת בבסיס חיבור זה. לדעתי, מדובר בכורח המציאות ועל מנת לנמק את עמדתי אצביע על מספר גורמים עיקריים בתהליך הלמידה: חוסר היכולת להפריד בין האדם למורה, מהות מקצוע האזרחות ככזה העוסק בשסעים חברתיים ותפקידו של המורה גם כמחנך ומורה דרך בקהילה שבה הוא מלמד.


 



5. הניגוד

בטכניקה זו ניתן להדגיש את הניגו או הדרמה בין טיעונים שונים בפסקת הפתיחה. הניגוד יוצר ומגביר את המתח ומעורר את הקורא להמשיך לקרוא. עם זאת, לא תמיד ניתן או רצוי ליצור ניגוד ולכן יש להשתמש בטכניקה זו רק כאשר הדבר אפשרי. הנה דוגמא לחיבור שנושאו: "מנועי חיפוש אלקטרוניים המשמשים מליארדי בני אדם בשאילתות יומיות, דוגמת גוגל, מביאים לכך שהאנושות מקבלת את אותם פתרונות לשאלות דומות. למעשה, אנו הופכים להיות תלויים במנועי החיפוש הללו ופחות בסביבה החברתית שלנו. דונו בטענה זו ונמקו את דבריכם":


פרויקט האנציקלופדיה הוירטואלי "וויקיפדיה" מאפשר לבני אדם ליצור ערכים בעבודה משותפת ומרחוק. זהו ביטוי ליכולתה של רשת האינטרנט לחבר אנשים ממקומות שונים למטרה גדולה משותפת. אלא שלפרויקט זה יש גם השלכה שלילית: בעקבות גודלו והיקפו, כמעט כל חיפוש אחר רעיון, ערך או עובדה במנוע החיפוש "גוגל" מוביל את גולשי האינטרנט לאותו מקור, שעשוי להיות שגוי או מוטעה. כאן עולה לדיון השאלה האם בני האדם תלויים במנועי החיפוש על חשבון המשפחה, החברים והקהילה שבה הם חיים ומה משמעות הדבר לחברה האנושית כולה?


 



נושאים שיש לקפיד עליהם בכתיבת פסקת פתיחה: